לתפוס רגע חולף: 150 שנה לאימפרסיוניזם
התערוכה מציינת 150 שנה לתערוכה האימפרסיוניסטית הראשונה, שהתקיימה בפריז ב־1874. היא כוללת כ־80 עבודות – ציורים, פסלים ועבודות על נייר שנוצרו משנות ה־60 של המאה ה־19 ועד תחילת שנות ה־30 של המאה ה־20.
כשהופיעו העבודות האימפרסיוניסטיות לראשונה, הן התקבלו כבלתי גמורות ואף ככעורות. כיום, לעומת זאת, האימפרסיוניזם הוא מהסגנונות המוכרים והאהובים ביותר בתולדות האמנות. התערוכה מבקשת לתפוס את המקוריות הנועזת ואת החדשנות הבלתי מתפשרת שאפיינו את האימפרסיוניזם כתופעה פורצת דרך בצרפת, באמצעות עבודות מרכזיות של קלוד מונה, פייר-אוגוסט רנואר, קאמי פיסארו וברת מוריזו. כמו כן, היא מציגה את חדשנותם של הנאו־אימפרסיוניסטים, ביניהם פול סיניאק וז׳ורז׳ סרה, ובוחנת את הופעתו של הסגנון מחוץ לצרפת אצל אמנים כמו ג׳יימס אנסור ולסר אורי.
התערוכה מבשרת את שובו של מרבית אוסף האמנות המודרנית אל גלריות המוזיאון, לראשונה מאז פרוץ המלחמה.
רשימת אמניות ואמנים:
לסר אורי, ג'יימס אנסור, אז'ן בודן, פול גוגן, ארמן גיומן, אדגר דגה, שארל-פרנסואה דוביני, צ׳יילד האסאם, יוהאן ברתולד יונקינד, יצחק לויטן, מקס ליברמן, קלוד מונה, ברת מוריזו, ז׳אן מצנז'ה, אנרי מרטן, יעקב נוסבאום, פול סזאן, אלכסיי סטפנוב, פול סיניאק, אלפרד סיסלי, ג'ון סינגר סרג'נט, ז'ורז' סרה, ולנטין סרוב, לוסיאן פיסארו, קאמי פיסארו, מארי קאסאט, ז'אן־באטיסט־קאמי קורו, גוסטב קייבוט, אנרי־אדמון קרוס, פייר־אוגוסט רנואר.
—
התערוכה התאפשרה הודות לנדיבותם של קרן סיימון ומרי יגלום ותורמים שבחרו להישאר בעילום שם.
תמיכה משמעותית התקבלה מקרן ברוך ורות רפפורט.
קלוד מונה, בריכת חבצלות מים, 1919
שמן על בד, 92×100 ס"מ
שאילה ארוכת-טווח מאוסף משה ושרה מאייר
צילום: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל אביב לאמנות