סשה אוקון: קורפוס

את הכשרתו האמנותית רכש אוקון בבית הספר הגבוה לאמנות בלנינגרד בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, תקופה של פיקוח ממשלתי מחמיר. הוא חבר לקבוצות אמנות אנטי-ממסדיות ומצא את עצמו נרדף על ידי המשטר. ב-1979 עלה לישראל והתיישב בירושלים, בה הוא חי ויוצר עד היום. במהלך שנים רבות של הוראת רישום באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל העמיד אוקון דורות רבים של תלמידים.

התערוכה קורפוס מציגה מבחר עבודות מהשנים האחרונות, שבמרכזן עיסוק במצב האנושי, על חשקי הגוף, ההזדקנות והקמילה. הדמויות המאכלסות את ציוריו של אוקון – לרוב קרובי משפחה ומכרים – מתוארות בריאליזם נוקב. הן מופיעות במצבים טרגי-קומיים בהעמדות תיאטרליות ובטקסיות כמו-דתית. תקריבי הגוף כ"בשר", לעתים בהקצנה מכוונת, מעידים על מאבקו של הגוף הארצי בסופיותו הבלתי נמנעת.

ביצירתו הענפה הציב אוקון לאורך השנים גוף אחר – בשרני, דשן ומלא תשוקה –בניגוד חד למופע הגוף המאופק והסגפני, שהתקבע באמנות הישראלית. ה"קורפוס" (גוף וגופה בלטינית) מסמן נוכחות ציורית גופנית, המרעידה את המוכר והמובן לנו ופורשת בפנינו דרמה אנושית גדולה.