אמריקנה: סופשבוע סינמה מוזיאון / בוני וקלייד, 1967
אמריקנה | סופשבוע עשיר בסרטים שנבחרו בקפידה בהשראת התערוכה טום וסלמן: בגדול / מאוסף מרי וחוזה מוגרבי
מנהלת אמנותית: קרין ריבקינד סגל
את הקרנות הסרטים ילוו הקדמות מפי אוצרות ואוצרי המוזיאון ומרצים נוספים.
—
בוני וקלייד
ארצות הברית, 1967 | בימוי: ארתור פן | משחק: וורן ביטי, פיי דאנאוויי, ג'ין הקמן | 111 דקות, אנגלית, כתוביות בעברית
סרטו פורץ הדרך של ארתור פן, בהפקת וורן ביטי ובכיכובו, נחשב לאחת מאבני הדרך של "הוליווד החדשה". הסרט, שיועד בתחילה לבימויו של פרנסואה טריפו, מבוסס על סיפורם האמיתי של בוני פארקר וקלייד בארו, זוג נאהבים שודדים מתקופת השפל הגדול בארצות הברית.
אולפני האחים וורנר, שמימנו את ההפקה, לא צפו לה הצלחה, אך הסרט זכה להצלחה מסחררת: הוא זכה לשבחי הביקורת, היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר וקיבל שניים. באמריקה של סוף שנות ה־60, על רקע מלחמת וייטנאם, המאבקים למען זכויות האזרח ועליית תרבות הנגד, דיבר הסרט אל דור צעיר שחיפש קולנוע חדש, נועז ובלתי מתפשר. בוני וקלייד הפכו על המסך לסמלים של מרד וחירות המזוהים עם רוח התקופה שבה נוצר הסרט.
ייחודו של הסרט טמון במיזוג מבריק בין השפעות "הגל החדש" הצרפתי למסורת הקולנוע האמריקאי. פן מפרק את מוסכמות סרט הגנגסטרים ומעניק לז'אנר שפה קולנועית חדשה, מסוגננת ונועזת. אף שעלילת בוני וקלייד מתרחשת בשנות ה־30, הגוף, המיניות והמרד שמניעים את הסרט שייכים במובהק לשנות ה־60 – אותן שנים שבהן גם טום וסלמן ניסח מחדש את ייצוגי הגוף והתשוקה באמנות האמריקאית. הסרט נפתח באקסטרים־קלוז־אפ איקוני של שפתיה האדומות של בוני, דימוי המקיים זיקה חזותית מיידית לשפתיים המוגדלות המופיעות ביצירתו של וסלמן. הסרט, בדומה ליצירתו של וסלמן, מציע דימויים ההופכים לאייקונים של תרבות פופולרית. בשני המקרים, הערעור על מוסכמות חברתיות ואסתטיות מתגלם בדימוי חזותי מפתה, והמרד עצמו הופך לחלק מתרבות הפופ.
—
התערוכה טום וסלמן: בגדול, המוצגת בימים אלו במוזיאון, היא נקודת המוצא לסוף שבוע קולנועי המוקדש לאמריקה של שנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20. יצירתו של וסלמן צמחה מתוך תרבות חזותית רוויה בדימויי גוף, פרסום וצריכה, בחברה האמריקאית שעברה באותן שנים תמורות חברתיות ותרבותיות עמוקות. תוכנית הסרטים מבקשת להרחיב את המבט על העולם שמתוכו נוצרו עבודותיו, באמצעות מבחר יצירות המגלמות את רוח התקופה: תרבות הנגד; הספקנות כלפי מוסדות וסמכויות; השינויים בתפיסות של מיניות, נשיות ומגדר; המאבקים למען זכויות האזרח; והביקורת החברתית והפוליטית שאפיינה את ימי מלחמת וייטנאם.
—
מספר המקומות מוגבל | כל משתתף חייב בכרטיס.
—
למידע נוסף על "אמריקנה: סופשבוע סינמה במוזיאון " ורשימת ההקרנות המלאה >
—
דימוי: Warner Bros. Entertainment Inc ©